"להיות, או לא להיות, זאת השאלה.
מה נעלה יותר: לשאת באורך רוח
חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים
למרוד, וקץ לשים להם? למות:
לישון,
ולא יותר; ודעת : השינה הזאת
תשבית מכאוב הלב ואלף הפגעים,
זה חלק כל בשר - הנהי התכלית,
אליה יכסף אדם, למות: לישון,
לישון!
... כי מי ישא שוט הזמן ולעגו,
חמס העריצים, בוזם של שחצנים,
עצבת אהבה נכזבת, ענויי דין,
עזות השליטים וכל הביזיונות,
אשר ינחל צדיק מידי חדל אישים -
אם הוא במו ידיו יכול לפטור הכל
במחי פגיון אחד? מי זה ימשוך
בעולם,
גונח ממשא חיים לעייפה,
לולא אימת דבר מה שאחרי המוות -"

-המלט, שייקספיר-