כשאני הולכת ושומעת ריכולים עלי אז לשמוח? לברוח? להעלב? לפחד?
זהו נושא שעליו אני יכולה לחשוב שעות
זהו נושא שעליו אני יכולה לחשוב שעות
אתמול יצאנו כל החברים לבלות ולפתע אני מזיזה את חברתי הצידה ולוחשת לה :"תראי היא מרכלת עלינו!"
היא הזיזה את ראשה למעלה ולמטה בסימן של הסכם וענתה :"הרי זאת לא פעם ראשונה שהיא מלכלכת עלינו"
חשבנו לרגע על אותו מעשה והסכמנו ביחד בזה שהיא מקנאה בנו הרי ריכולים בוקעים מקנאה וחיבה כלפינו כך שיש לזה צד חיובי
אך עדיין קשה לחשוב כשמרכלים עלייך אתה צריך לשמוח?
או שפשוט להאמין לשטויות שיוצאת מהפה?
או שבכלל לעבור על זה בשתיקה?
אולי פשוט עדיף להתנהג בצורה ילדותית ולרכל חזרה?
אני מעדיפה לחייך ולסתום את האזניים שלי ולשיר לעצמי ולא להתייחס.
אולי פשוט עדיף להתנהג בצורה ילדותית ולרכל חזרה?
אני מעדיפה לחייך ולסתום את האזניים שלי ולשיר לעצמי ולא להתייחס.
כל פעם לפני תחרות או משחק חשוב אני שומעת שאומרים עלי דברים כמו:"היא גרועה,את מנצית אותה על אפס,היא לא יודעת להחזיק מחבט"
אני אישית הייתי נעלבת ומפסידה את המשחק.
אבל עכשיו אני יודעת שאני אמורה לשמוח ולהפך להראות שאני לא כזאת ולשחק כיאילו אין מחר פשוט לצאת אלופהעם חיוך מרוח על פני.
אולי אני אפסיד אבל לא על אפס אני יתן את כל כולי ויראה שדעות קדומות זה דבר רע.
השיר הזה בעצם אומר 
שלפעמים צריך פשוט לסתום את האזניים ולשיר
שלפעמים צריך פשוט לסתום את האזניים ולשיר
;){kind=link}