עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"להיות, או לא להיות, זאת השאלה.
מה נעלה יותר: לשאת באורך רוח
חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו,
או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים
למרוד, וקץ לשים להם? למות:
לישון,
ולא יותר; ודעת : השינה הזאת
תשבית מכאוב הלב ואלף הפגעים,
זה חלק כל בשר - הנהי התכלית,
אליה יכסף אדם, למות: לישון,
לישון!
... כי מי ישא שוט הזמן ולעגו,
חמס העריצים, בוזם של שחצנים,
עצבת אהבה נכזבת, ענויי דין,
עזות השליטים וכל הביזיונות,
אשר ינחל צדיק מידי חדל אישים -
אם הוא במו ידיו יכול לפטור הכל
במחי פגיון אחד? מי זה ימשוך
בעולם,
גונח ממשא חיים לעייפה,
לולא אימת דבר מה שאחרי המוות -"

-המלט, שייקספיר-
חברים
lea ljuliSnowאיירונוםנום23lovely
The Cheshire CatSNOWסתם אחתרוזיDaliaSdont let me go .
ashleyנטלי ^!^Born To Dieמאיה נוימןLoLaבדויה
me-***תמר גלעדSuzanשקדאלונהליה love
KILL YOURSELF ...Here To LoveMaskedCatאפרתit`s my lifeYin Yang ☯
עוד מישהי בעולם....השמלה האדומהdianaתרנגולᶠᶸᶜᵏᵧₒᵤgamer girl
דניאלאני לא.סייג'זהו כל סיפור חיי :-)AbiBsomeone
Meshiכוכב באפלהomerליאם שטיקגולדאליסהמאיר בוזגלו
הכל על ליטמן השווה!!sashaBlue Moongirle lifeShirThelse
דורsmileGhost Dognastiaאנונימיתליאן -חייה בסטלה בוביים♥
הבלתי נראתבלינקוgirl❥AngelK❥עדן מאירTigerLily
blue lightילדת החיםtimtamoritcosmicBFFבונז'ור ♥
life is sweetנערת הגורלsee from the heart
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
SMILE

life isn't always full of reasons to smile
but your smile is a reason for others to smile too
:)

מאחורי המסכה-פרק 3

30/06/2013 08:19
עוד מוזרה בעולם
הנה הפרק הרביעי תהנו!



סגרתי מהר את הטלפון ומחקתי את ההודעה, באותו רגע לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ,ניקול למה ברחת לשירותים? שמעתי את כל המורה מחוץ לדלת. 
נכנסתי לאחד התאים נעלתי את הדלת ונעמדתי על האסלה,כדי שלא תחשוב שאני שם.
ניקול? צאי החוצה השיעור עומד להתחיל! המוה המשיכה לומר את אותו משפט שוב ושוב והחליטה להכנס.
עמדתי בלי לנשום ובלי להשמיע קול וזה עבד דווקא די טוב עד ש......
הטלפון התחיל לצלצל:"שיחה נכנסת מיונתן" הצג הראה תמונה שלי ושל יונתן על המסך של הטלפון
חשבתי לעצמי:למה יונתן מתקשר
ניקול! קול המורה קטע את מחשבתי:צאי מיד אני שומעת אותך ומי מתקשר אליך באמצע השיעור? המורה שמעה את הצלצול
התחלתי לטפס על מושב האסלה כדי לחמוק מהמורה דרך החלון.
בחוץ יונתן חיכה לי ושאל:" ניקול למה לא ענית לי,למה את כועסת עלי? מה קרה?!"
הסברתי ליונתן הכל והשלמנו.
הנה זה סוף סוף צלוצול בי הספר שגומר את היום המוזר הזה.
התחלטתי לרוץ לכיוון הבית, מהר מהר יונתן צעקתי ליונתן שירוץ מהר אחרי.
עוד לפני שהגעתי הביתה: הודעה חדשה מאמא:"ניקולי? איפה את אני ואבא מזמן מחכים לך בבית הקפה?"
אוי לא שחכתי מזה לגמרי התעצבנתי על עצמי
באותו רגע הייתה לי תחושה כל כך מוזרה:מצד אחד כל כך רציתי לדעת כבר את האמת לדעת על מה כולם מדברים
ומצד שני לא רציתי לשמוע כלום כי יש סיבה למה הורי לא סיפרו לי כלום.

"נו? מה היגיע למה עצרת?" יונתן שאל אותי בהיסוס
"אממ... כלום פשוט אמא הזכירה לצריך להוציא את רודי לטיול" שיקרתי פעם ראשונה שאני עושה את זה עוד ליונתן? החבר הכי טוב שלי.
הרגשתי באותם רגעי מוזרים כל כך רע עם עצמי פשוט בלי להוציא מילה ברחתי הביתה וננעלתי בחדר....




אתם רוצים שאני ימשיך את הסיפור?
see from the heart
30/06/2013 08:33
למה את שואלת
פשוט תמשיכי.
את מותחת אותי מפרק לפרק
ושכחתי כותבים ככה
לא
שחכתי
אלא
שכחתי
התחלתי כותבים
התחלתי
לא התחלטתי
זה בסדר, שאני מתקן אותך נכון?
עוד מוזרה בעולם
30/06/2013 09:45
לא זה בסדר כי כשאני ממהרת יוצאים לי דברים מוזרים
כי לכתוב אני יודעת...
cosmicBFF
01/07/2013 06:43
אני ממש אוהבת את הסיפור שלך. הפרקים לא קצרים מדי ולא ארוכים מידי-מושלם.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: